<h1>המנהיג הלכ' פסח — דיני חמץ</h1>
<h2>דף מ.</h2>
וללוש בביצי' בפסח לא פי' ר"ש בה לא איסור ולא היתר, שהרי הן מפיחין את העיסה ואין ידוע אי משום חימוץ הוא זה או דרך הבצי' להנפיח ויש לאסור מספק. ובפלפלין אסר ר"ש משום חימוץ, ורבי' יעקב התיר חוץ מלילה הראשו' דבעי לחם עוני, דתניי' בפ' הקומץ רבה [מנחות כ"ג ע"ב] תבלה בקצח ובכל מיני תבלין כשרה מצה היא אלא שנקר' מצה מתובלת ובשלמצוה קאמ'. ושנינו בתוספת' די"ט, [פ"א] והפלפלין הרי הן כתבלין לכל דבר. וכן כת' ה"ר משה ש"צ, ומותר לתת התבלין והשומשמין וכמון וקצח וכיוצא בהן לתוך הבצק אבל לילה הראשו' אסור דבעינן לחם עוני. ולחם עוני פרט לחלוט ואשישה ופרט לעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש ודאמ' בפ' החולץ ליבמתו [יבמות מ' ע"א] אלא חלוט מצה היא למאי הלכת' לומ' שאדם יוצא בה ידי חובתו בפסח דהדר אפייה בתנורא ואית ליה תוריתא דנהמא, וההיא דפ' כל שעה דלא הדר אפייה ואינו נקר' לחם כפר"ת.
